הבלוג הב הב 🐾

אני שמוליק, מנהיג הלהקה של ״החיות ואנחנו״. כן, זה אומר שאני מקבל כבוד, מרחב, ובעיקר שלא מתבלבלים ונכנסים לי לחדר הפרטי. יש לי ניסיון עם כלבים ואנשים, ולכן כשאני אומר שיש כאן גור ששווה להכיר — כדאי להקשיב.

קוראים לו סילבר. הוא בן כחצי שנה, מעורב שצפוי לגדול לגודל בינוני פלוס, חברותי ואוהב. הוא הגיע לכאן כשהיה כדור פרווה קטן, וחשב שהעמותה היא גן עדן: חצרות, קערות מלאות וחברים בלי סוף. כשהאחים שלו מצאו בתים, הוא אפילו חשב שהם אלה שמפסידים. גור צעיר, עוד לא הבין את העולם.

ואז כלב בוגר וחכם הסביר לו שבחוץ יש משהו שנקרא ״בית״ — פינה משלו וים של אהבה. סילבר התחיל לחלום, והשבוע החלום קיבל רצועה. בפעם הראשונה הוא יצא לטיול מעבר לגדרות, גילה שדות ירוקים וריחות חדשים, והבין שיש עולם שלם שמחכה לו. לא רע בשביל גור שרק רצה לבדוק מה יש מעבר לחצר.

עכשיו סילבר מוכן למצוא משפחה: להעניק את כל הלב, נאמנות והמון ליקוקים שמחים. גם אמא שלו, גולדי, ואחיו עדיין מחכים לבית. אני לא נוהג להתחנן — למנהיג להקה יש מוניטין לשמור — אבל במקרה הזה אומר בפשטות: בואו לפגוש את סילבר ותנו לו הזדמנות לגלות כמה נפלא יכול להיות בית.

לפרטים ולאימוץ: 054-305-7717. סילבר מחכה לכם בעמותת ״החיות ואנחנו״. ואני? אני נשאר כאן, בתפקיד הבכיר, עם החדר הפרטי שלי בדיוק איפה שאני אוהב אותו.

כאן שמוליק מדבר. למי שלא מכיר, אני הכלב הבכיר והמכובד ביותר בעמותת ״החיות ואנחנו״. יש לי חדר פרטי משלי, ואני מעדיף שהצוות יעריך את הפרטיות הזאת. אבל כשיש גורה חדשה בלהקה, חובתי כמנהיג היא להציג אותה כראוי.

תכירו את מיה: גורה מתוקה, בת כחודשיים, מהגזע ששמו ״לא ידוע״. אני לא מתעקש על מסמכים — אצלנו מודדים כלבים לפי הלב, לא לפי תעודות.

מיה נמצאה זרוקה כשהייתה בת כמה ימים בלבד. מאז היא גדלה לצד כלבים וחתולים נוספים. זה אומר שהיא כבר מכירה את החיים בחברה מעורבת — ואני, כמובן, משאיר לעצמי את הזכות לקבוע מי מקבל תואר חבר להקה מכובד.

אני לא מתכוון להודות בזה בקול, אבל גורה קטנה ומתוקה כזאת יכולה לרכך אפילו מנהיג קשוח כמוני. טוב, לא עד כדי כך שתיכנס לחדר שלי. יש גבולות, ויש חדר פרטי.

עכשיו מיה מחכה להזדמנות שלה: לבית אוהב שבו תוכל לגדול ולהיות חלק ממשפחה. אני את תפקידי כמנהיג מילאתי — מכאן תורכם. בואו לפגוש את מיה, ואולי תגלו שהלב שלכם כבר בחר בה.

כאן שמוליק, מנהיג הלהקה של ״החיות ואנחנו״. אני לא נוהג לחלק מחמאות בלי סיבה — יש לי מוניטין לשמור עליו, וגם חדר פרטי שכולם יודעים לכבד. אבל לפעמים מגיע מישהו שראוי שאספר עליו, והפעם זה ברק.

ברק הוא יאק טרייר, בערך בן ארבעה חודשים. גור, כמובן — כלומר, יצור קטן עם הרבה אנרגיה, שכל חד וחיוך מקסים. הוא מסתדר מצוין עם כלבים ועם בני אדם, תכונה מרשימה במיוחד למי שעדיין צריך לגדול קצת בתוך הקולר שלו.

הוא נמצא בבית המחסה בחסות עמותת ״החיות ואנחנו״ ליד עפולה. אני משגיח עליו מקרוב, במסגרת תפקידי כמנהיג הלהקה. ברק נמרץ וחכם, וכבר ברור שהוא יודע להקסים את הסביבה. אני לא אומר שהוא מנסה לגנוב לי את ההצגה — רק מציין שהקהל בהחלט שם לב אליו.

ברק מסורס ומחוסן, ומחכה למשפחה שתבחר בו. האימוץ הוא בתשלום סל אימוץ, מיועד למאמצים מעל גיל 25, ומחייב שכל בני המשפחה יהיו נוכחים. אני ממליץ להקשיב לכללים: מנהיג טוב יודע שגם התחלות מוצלחות צריכות להתאים לכולם.

אז אם יש לכם מקום בלב ובבית לגור נמרץ, חכם ומקסים, בואו לפגוש את ברק. אני כבר נתתי את האישור שלי — וזה לא קורה לכל אחד. אותי, אגב, לא צריך לאמץ; אני נשאר כאן לכל החיים. לברק, לעומת זאת, עוד מחכה בית משלו.

אני שמוליק. בשב״ס קראו לי כלב עבודה מצטיין, וכאן ב״החיות ואנחנו״ אני נושא בתואר החשוב מכולם: מנהיג הלהקה. יש לי חדר פרטי משלי, ואני מעריך מאוד את אנשי העמותה — כל עוד הם זוכרים שהכניסה לחדר היא עניין שדורש תיאום. גם למנהיגים צריך קצת מרחב.

והיום אני רוצה להמליץ לכם על לולה. היא בערך בת ארבע, מעורבת ובגודל בינוני־פלוס. אני לא נוהג לחלק מחמאות בלי הצדקה, אבל לולה ממושמעת ומחונכת — גם לצרכים. בקיצור, יש לה נימוסים שאפשר להציג בפני מועצת הלהקה.

לולה מסתדרת נהדר עם כלבים, חתולים ובני אדם. בעיניי, זו יכולת מרשימה במיוחד: למצוא חן בעיני כל כך הרבה סוגים של יצורים, בלי לבקש חדר פרטי עם כללים משלה. היא כלבה ביתית, מעוקרת, מחוסנת ובעלת שבב, ומחכה למשפחה שתיתן לה מקום קבוע בלב ובבית.

כרגע לולה נמצאת בבית אומנה סמוך לעפולה. האימוץ מיועד למאמצים מעל גיל 25, ובנוכחות כל בני המשפחה, ואפשר לתאם מפגש גם בסופי שבוע. יש סל אימוץ בתשלום. כל הפרטים האלה חשובים, אבל העיקר פשוט: לולה מוכנה לפגוש את האנשים שיהיו המשפחה שלה.

אני, שמוליק, כבר מצאתי את מקומי בעמותה ואשאר כאן כל חיי. אבל לולה עוד יכולה לצאת מכאן אל בית משלה. אז אם אתם מחפשים כלבה נעימה, מחונכת וחברותית — תנו לה הזדמנות. זו המלצה רשמית ממנהיג הלהקה, ואני לא חותם על המלצות לכל אחת.

בתור הכלב הבכיר והמכובד של ״החיות ואנחנו״, אני משתדל להכיר מקרוב את כל מי שנמצא כאן. לא שאני מתערב, כמובן — אני פשוט שם לב לדברים. מנהיג טוב יודע להבחין באופי, ובבלה יש אופי ששווה להכיר.

בלה היא חתולה בריטית מתוקה ועדינה, בת כשנה. היא חברותית ואוהבת, מסתדרת מצוין עם כלבים וחתולים, ואוהבת מגע ופינוקים. בתור כלב, אני יכול להעיד שיש לה כישרון נדיר: לגרום לאחרים לרצות להיות בחברתה. אצלי, למשל, זה היה דורש דיון מסודר — אבל בלה פשוט באה עם לב טוב.

היא נמצאת עכשיו באומנה ליד עפולה ומחפשת בית משלה. היא מעוקרת ומחוסנת, וניתן לאמץ אותה בכל יום בתיאום מראש, בחסות עמותת ״החיות ואנחנו״. הגיל המדויק שלה לא ידוע, אבל לפעמים לא צריך מספרים כדי להבין שמישהי ראויה להזדמנות חדשה.

אני יודע משהו על המקום שכל אחד צריך כדי להרגיש בטוח. לי יש חדר פרטי משלי, ואנשי העמותה יודעים לכבד את הגבולות שלי — בעיקר את הגבול המאוד ברור שסימנתי סביב הדלת. בלה, לעומתי, מסתדרת נהדר עם כלבים וחתולים. אם אתם מחפשים חברה עדינה ואוהבת, ייתכן שהיא בדיוק מי שחיפשתם.

אז בשם הלהקה, אני מעניק לבלה את המלצת המנהיג הרשמית שלי: פתחו לה את הדלת ואת הלב. לפרטים ולאימוץ התקשרו לעמותת ״החיות ואנחנו״ בטלפון 054-305-7717. אותי אין צורך לאמץ — אני נשאר כאן לכל החיים, בתפקיד ובחדר שלי. לבלה, לעומת זאת, עוד מחכה בית שאפשר להתפנק בו.

אני שמוליק. למי שלא מכיר, אני המנהיג כאן ב״החיות ואנחנו״. התפקיד כולל הרבה אחריות, מבטים סמכותיים ופיקוח צמוד על מה שקורה בחצר. ואז הגיעה נלי — פוינטרית מעורבת, בערך בת עשרה חודשים, עם מספיק שמחת חיים כדי להזכיר גם למנהיג ותיק כמוני שלא כל דבר צריך לקחת בכובד ראש.

נלי אוהבת לרוץ, לשחק ולקפוץ לבריכות מים. אני מודה: יש לה גישה משוחררת למדי לנושא המים. אצלי, למשל, כל פעילות בחצר עוברת קודם בדיקה רצינית. אבל כשאני רואה אותה נהנית, קשה שלא להעריך את ההתלהבות. היא פשוט אוהבת את החיים, ורואים את זה בכל תנועה.

בתור מנהיג הלהקה, אני מקפיד להבחין בין התלהבות לבין חוסר נימוס. אצל נלי, למרבה השמחה, יש הרבה מהראשונה — והיא מביאה איתה רוח צעירה ושמחה לבית המחסה. נדמה לי שגם בלי נאום רשמי, היא מצליחה להזכיר לכולנו שמשחק טוב וקצת מים יכולים להפוך יום רגיל ליום מוצלח במיוחד.

נלי מעוקרת ומחוסנת, והיא נמצאת בבית המחסה בחסות העמותה ליד עפולה. היא תימסר בתשלום סל אימוץ, למאמצים בני 25 ומעלה בלבד, ולאחר היכרות בנוכחות כל בני המשפחה. כך קובעים כאן, וכמנהיג, אני מכבד את הכללים — גם אם איש לא ביקש ממני לנסח אותם.

אז אם אתם מחפשים כלבה צעירה, אנרגטית ואוהבת לשחק, בואו להכיר את נלי ולבדוק אם יש מקום עבורה בבית ובלב שלכם. את האימוץ תשאירו לה; אני כבר מצאתי את המקום שלי כאן, בעמותה. אבל לנלי מגיעה הזדמנות למצוא משפחה משלה — ואתם אולי בדיוק האנשים שהיא מחכה להם.

אני שמוליק, מנהיג הלהקה של „החיות ואנחנו”. בתפקיד שלי יש אחריות רבה: לשמור על הסדר, להעניק כבוד למי שמגיע לו, ולוודא שאף אחד לא מתבלבל וחושב שהחדר הפרטי שלי הוא מקום לביקורים. אז היום אני מפנה את הבמה לשתי גורות מתוקות במיוחד: אמה ומיה.

אמה ומיה בנות כארבעה חודשים, והן חברותיות ונעימות. אני לא מכיר את הגזע שלהן, אבל מניסיון של מנהיג ותיק: תואר רשמי הוא לא מה שעושה מישהי לכלבה מוצלחת. הלב, הנימוסים והיכולת להסתדר עם הסביבה — אלה הדברים החשובים באמת.

השתיים מעוקרות ומחוסנות, מורגלות לבית ולחיים לצד כלבים וחתולים, ואפילו יודעות להשתמש בארגז חול. אני מודה שזה כישרון שאני לא נדרש להפגין במסגרת תפקידי, אבל אני בהחלט מכבד את המקצועיות. כרגע הן נמצאות באומנה ליד עפולה, ובזמן האימוץ יינתן איתן שק אוכל לחתולים במשקל שלושה קילוגרמים.

אני רואה הרבה כלבים עוברים בעמותה, וכל אחד מהם ראוי להזדמנות משלו. אמה ומיה מביאות איתן שילוב נהדר של נעימות, חברותיות והרגלים טובים — ועכשיו הן מחכות למישהו שייתן להן מקום בבית ובלב. בתור מי שמבין דבר או שניים בנאמנות ובקשרים, אני יכול לומר: זו עשויה להיות החלטה מצוינת.

אז אם יש לכם מקום לשתי גורות מקסימות, פנו ל„החיות ואנחנו” ושאלו על אמה ומיה. אני אשאר כאן בתפקידי המכובד, כמובן — ואת החדר שלי תשאירו מחוץ לסיור. אבל את שתי הבנות האלה? בהחלט כדאי להכניס הביתה.

אני שמוליק, המנהיג הוותיק של הלהקה כאן ב״החיות ואנחנו״. בתור מי שמכיר היטב את ענייני המעמד והכבוד, אני יכול לומר לכם: גם כלב גדול לא צריך להרים את הקול כדי שירגישו כמה לב יש לו. תכירו את גבר.

גבר הוא כלב רועה מעורב, בן כשנתיים, חברותי ואוהב. הוא אומץ מאיתנו כשהיה גור, ולפני כמה חודשים חזר לבית המחסה. אני לא שואל שאלות מיותרות — בתור מנהיג, למדתי שלפעמים הכי חשוב פשוט לקבל את מי שחוזר ולתת לו הזדמנות חדשה.

יש לו לב ענק, והוא מסתדר מצוין עם ילדים ועם כלבים. זה כישרון לא קטן: לא כל אחד יודע להיות גם גדול, גם נעים וגם חבר טוב. אני, למשל, מעדיף שכולם יעריכו את כישוריי ממרחק מכובד מהחדר הפרטי שלי. לכל מנהיג יש גבולות.

גבר נמצא בבית המחסה של עמותת ״החיות ואנחנו״ ליד עפולה. הוא מסורס ומחוסן, ומחפש בית שבו יוכלו להכיר את הכלב המקסים שהוא. האימוץ הוא בתשלום סל אימוץ, למאמצים בני 25 ומעלה, וחובה להגיע עם כל בני המשפחה. אפשר להגיע בתיאום מראש, בכל יום בין 10:30 ל־12:30; לפרטים מתקשרים בימים א׳–ה׳.

אני כבר מצאתי את מקומי כאן, ואשאר בעמותה לכל חיי — כך קבעתי, וכך קבע גם החדר הפרטי שלי. אבל גבר עוד מחכה לבית משלו. אם יש לכם מקום בלב ובבית לכלב גדול עם לב ענק, בואו לפגוש אותו. באחריותי כמנהיג הלהקה: זו תהיה החלטה מצוינת.

כאן שמוליק, מנהיג הלהקה של ״החיות ואנחנו״. אני אומר את זה בצניעות, כמובן — אבל אם כולם מסתכלים עליך לפני שמחליטים איפה לשבת, כנראה שהתואר מוצדק. היום אני רוצה לספר לכם על אור, פינצרון בן עשרה חודשים, שמחפש משפחה משלו.

אור מתוק ומסתדר נהדר עם ילדים ועם כלבים. בתור מי שאחראי על הסדר בממלכה, אני מעריך כלב שיודע להסתדר עם אחרים. זה חוסך לי לא מעט נאומים — ויש לי קול מרשים כשצריך.

אור מסורס ומחוסן, והוא מוכן לצאת לדרך חדשה עם בית ומשפחה. אני לא יכול להבטיח איך ייראו החיים איתו, אבל את מה שאני יודע עליו אני אומר בביטחון: הוא כלב צעיר ומתוק, ויש לו את כל הנתונים להתחיל פרק חדש לצד אנשים שיאהבו אותו.

ועכשיו, הודעה חשובה מאת המנהיג: האימוץ בתיאום מראש, ובנוכחות כל בני המשפחה. אור יימסר בתשלום סל אימוץ, למאמצים מעל גיל 25. לפרטים ולתיאום: 0543057717. אני ממליץ להגיע מוכנים — לפעמים לב קטן בגודל פינצ׳רון תופס מקום של משפחה שלמה.

אני נשאר כאן, בעמותה, בתפקיד הקבוע שלי. אבל אור מחכה לבית משלו. אם יש לכם מקום בלב ובבית לכלב מתוק שמסתדר עם ילדים וכלבים, דברו עם ״החיות ואנחנו״ ובואו להכיר אותו. את ההמלצה שלי כבר קיבלתם; עכשיו תורכם לתת לאור סיבה לזרוח.

כאן שמוליק, מנהיג הלהקה הבלתי מעורער של עמותת "החיות ואנחנו". אני יודע לזהות אופי טוב כשאני פוגש אותו — אחרי הכול, ביליתי שנים בשירות הביטחון, ואני לא מתרשם מכל זנב שמתכשכש. אבל מיש מיש? היא סיפור אחר לגמרי. גורה כתומה בת כארבעה חודשים, קטנה בגודל אבל עם נוכחות של כלבה שיודעת בדיוק איך לכבוש לבבות.

מיש מיש הגיעה אלינו אחרי שהורעלה בחצר בית בעפולה. היא הוחלצה, אושפזה, ועברה את מה שאף גורה לא אמורה לעבור. ועדיין, למרות ההתחלה הקשה, היא נשארה חברותית, עדינה ומורגלת למגע אדם. אני מכבד מאוד כלב — או כלבה — שמצליחים לשמור על אמון בעולם אחרי שהעולם לא תמיד שמר עליהם.

בדקתי את העניין בעצמי, כמובן. מיש מיש מורגלת גם לחתולים וגם לכלבים, מה שאומר שהיא יודעת לחיות בשלום עם שותפים — תכונה חשובה מאוד בלהקה, במיוחד כשיש בה מנהיג אחד שמעדיף שכולם יכבדו את המרחב הפרטי שלו. היא גם מעוקרת ומחוסנת, כך שנשאר רק למצוא לה את הדבר החשוב באמת: בית.

מיש מיש נמצאת באומנה באזור עפולה ומחכה למשפחה שתראה מעבר לפרווה הכתומה ולעיניים המתוקות. משפחה שתיתן לה ביטחון, אהבה וחיים שלמים שבהם היא תהיה גורה — לא ניצולה. היא תימסר בתשלום סל אימוץ לעמותת "החיות ואנחנו".

אני, שמוליק, כבר מצאתי את המקום שלי כאן בעמותה ואשאר בה לכל חיי. אבל מיש מיש? לה מגיע בית משלה, ספה משלה ואנשים שיבינו איזה אוצר קטן נכנס להם לחיים. אם אתם מחפשים חברה חברותית, מורגלת למגע ומסתדרת עם כלבים וחתולים — תנו למיש מיש הזדמנות. אימוץ שלה יכול להיות תחילתה של חברות נפלאה. ואני אומר את זה כמנהיג: יש לה אישור רשמי ממני.

כאן שמוליק מדבר. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתרשם בקלות. אחרי שירות מצטיין בשב״ס, חדר פרטי משלי ומעמד של מנהיג הלהקה בבית המחסה, למדתי להבחין מיד מי עשוי מחומר של כלב מכובד. אז תרשו לי להציג בפניכם את קאי — גור בן שישה חודשים, חברותי ואוהב, עם לב גדול ותוכניות לגדול להיות כלב גדול באמת.

קאי הגיע אלינו יחד עם דון ודונה ועם אימם, כלבת אקיטה, לאחר שחולצו מכפר בצפון. שלושתם רגילים לכלבים ולילדים, וזה בהחלט יתרון חשוב — אפילו אצלנו, במקום שבו כל אחד צריך לדעת להסתדר עם שכנים, חברים ולעיתים גם עם נביחות שנמשכות קצת יותר מדי.

אני צפיתי בקאי מקרוב, כמובן. מנהיג צריך לדעת מי נמצא סביבו. קאי הוא מהסוג שנכנס ללב בלי לבקש רשות: מתוק, אוהב וחברותי. הוא עדיין גור, אבל כבר עכשיו ברור שהוא יגדל להיות כלב גדול. אני, מצדי, ממליץ לו להתחיל להתאמן על הליכה מכובדת — אחרי הכול, אי אפשר להיות כלב גדול וללכת כאילו הזנב מוביל אותך.

קאי נמצא בבית המחסה של עמותת ״החיות ואנחנו״, ליד עפולה. הוא מסורס, מחוסן וממתין למשפחה שתעניק לו בית וחיים טובים וראויים. האימוץ מתבצע בתשלום סל אימוץ, למאמצים מגיל 25 ומעלה, ובנוכחות כל בני המשפחה. אפשר להגיע בכל יום, בתיאום מראש.

אז אם אתם מחפשים בן משפחה אוהב, חברותי ומתוק, עם פוטנציאל להפוך לכלב גדול ומרשים — קאי מחכה לכם. אני, שמוליק, נותן את אישורי הרשמי. ואתם יודעים כמה קשה להשיג אותו.

אני שמוליק. לשעבר כלב עבודה מצטיין בשירות הביטחון, והיום המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה כאן ב״החיות ואנחנו״. יש לי חדר פרטי, מעמד מכובד, ואנשי צוות שיודעים היטב שלא מתקרבים יותר מדי לטריטוריה שלי. אבל כשאני יוצא לסיבוב בחצר, כולם מקשיבים — במיוחד כשיש עניין חשוב על הפרק.

והעניין החשוב הפעם הוא אחד משבעת הגמדים שלנו: סאן, באן, דן, נין, בן, ניבה ויוליה. שבעה גורים מתוקים ויפהפיים, חמישה זכרים ושתי נקבות, בני כארבעה חודשים, שמחכים לבית חם ומשפחה שתאהב אותם באמת. הגזע שלהם לא ידוע, אבל דבר אחד ברור לי: הם עשויים מחומר משובח במיוחד.

הגור שעליו אני מספר היום הוא זכר חברותי ואוהב. הוא עדיין צעיר, סקרן ומתוק, ומחכה שמישהו יעניק לו את הדבר החשוב ביותר בעולם — בית משלו. אמא שלהם בגודל בינוני־קטן, והגורים נמצאים בבית המחסה שלנו, בחסות עמותת ״החיות ואנחנו״, ליד עפולה.

כאן הם יימסרו כשהם מחוסנים ועם שבב, ובהתחייבות לסירוס ולעיקור. האימוץ מיועד לבני 25 ומעלה, בנוכחות כל בני המשפחה — כי החלטה על חבר חדש בלהקה היא החלטה רצינית, אפילו יותר מבחירת מקום טוב לישון בו, ואני מבין דבר או שניים במקומות טובים לישון בהם.

אם אתם מוכנים לפתוח את הבית ואת הלב, בואו לפגוש אותם בכל יום בין 10:30 ל־12:30. לפרטים אפשר להתקשר ל־054-3057717: בימים ראשון עד חמישי בין 08:00 ל־16:00, ובשישי ושבת בין 08:00 ל־12:30. אני, שמוליק, כבר מצאתי את המקום שלי כאן — אבל אחד משבעת הגמדים האלה עדיין מחכה למצוא את שלו. אולי אצלכם.

אני שמוליק. פעם הייתי כלב עבודה מצטיין בשב״ס, והיום אני מנהיג הלהקה הבכיר והמכובד ביותר בעמותת "החיות ואנחנו". יש לי חדר פרטי משלי, וכולם יודעים שלא מתקרבים אליו בלי הזמנה. אבל כשמדובר בחברי הלהקה הצעירים – אני תמיד משגיח. והיום אני רוצה לספר לכם על רעם.

רעם הוא יאק טרייר קטן, בן חודשיים, עם אופי חברותי ומתוק. הוא מסתדר עם כולם, וזה כבר הישג מרשים בעיניי – אפילו אני לא מעניק את תואר "מסתדר עם כולם" בקלות. אבל אל תתנו לגודל שלו לבלבל אתכם: מדובר בכלב חזק מאוד, וגזע היאק טרייר הוא גם גזע צייד. לכן מי שחושב לצרף את רעם למשפחה, חייב לקרוא ולהכיר את מאפייני הגזע ולהבין את האחריות.

את רעם ואת אחיו ברק חילצנו מכפר בצפון, יומיים בלבד לאחר שנולדו, יחד עם אימם ואביהם. הם הגיעו אלינו בתקווה לקבל הזדמנות לחיים טובים וראויים. רעם עדיין צעיר מאוד, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שיש בו שילוב מיוחד של חברותיות, מתיקות ועוצמה.

רעם יגדל להיות כלב קטן, והוא יימסר לאימוץ למשפחה מתאימה בלבד. הוא מחוסן ומסורס, והאימוץ ייעשה בתשלום סל אימוץ ולמאמצים שגילם 25 ומעלה. חשוב מאוד שכל בני המשפחה יהיו נוכחים בתהליך האימוץ – כי החלטה כזאת מקבלים יחד, לא בזמן שמישהו אחד מתאהב בתמונה.

אז אם אתם מחפשים חבר קטן עם לב גדול, אישיות נעימה והרבה כוח ואופי – רעם מחכה לכם. קראו על הגזע, חשבו היטב, הגיעו כמשפחה, ואולי תגלו שהגור הקטן הזה הוא בדיוק החבר שחיכה לכם. אני, שמוליק, נותן את אישור הלהקה – וזה לא ניתן לכל אחד.

כאן שמוליק. מי שמכיר אותי יודע שלא כל אחד מקבל ממני הקדמה רשמית. אחרי הכול, הייתי כלב עבודה מצטיין בשב״ס, אני מנהיג הלהקה כאן בעמותת "החיות ואנחנו", ויש לי גם חדר פרטי משלי. חדר שנכנסים אליו רק ברשותי, כמובן. אבל היום אני רוצה לדבר על חבר צעיר במיוחד — כראמל.

כראמל בן שישה חודשים, זכר, והגזע שלו? לא ידוע. בעיניי, זה דווקא יתרון: הוא לא עסוק בתארים, ייחוס או ניירת. הוא פשוט כראמל — חברותי, אוהב, ומתלטף כמו מי שנולד כדי להזכיר לכולם כמה טוב שיש לב חם בבית.

הוא אוהב לשחק, ומרגישים עליו שהוא מכיר חיי בית. כראמל רגיל גם לחתולים נוספים, כך שהוא מגיע עם נימוסים חברתיים מצוינים. אני, כמנהיג הלהקה, מעריך מאוד יצורים שיודעים להסתדר עם אחרים. זה חוסך הרבה נביחות, מבטים ודיונים מיותרים.

אני לא יודע כמה זמן כראמל מחכה, אבל אני כן יודע שהוא ראוי לבית משלו — לבית שבו יאהבו אותו, ישחקו איתו ויקבלו באהבה את כל הליטופים שהוא בוודאי מתכנן לחלק. יש כלבים שנולדים עם נוכחות של מנהיגים, ויש חתולים כמו כראמל, שמנהיגים את הלב בלי להתאמץ בכלל.

אז אם אתם מחפשים חבר אוהב, מתלטף ושמח, כזה שרגיל לחיי בית ומסתדר גם עם חתולים נוספים — בואו להכיר את כראמל. אני, שמוליק, נותן את המלצתי הרשמית. רק בבקשה, את האימוץ תעשו לו. אני נשאר כאן, בעמותה, בתפקיד מנהיג הלהקה לכל החיים.

אני שמוליק. פעם שירתתי בשב״ס, והייתי כלב עבודה מצטיין. היום אני מנהיג הלהקה בעמותת "החיות ואנחנו" — תפקיד שמחייב כבוד, נוכחות, ובעיקר לדעת מי נכנס לשטח. יש לי גם חדר פרטי משלי, ולמען הסדר הטוב: אפשר לדבר איתי, לעבוד איתי ואפילו להעריך אותי מאוד, אבל לא מתקרבים לחדר בלי תיאום. מנהיג צריך גבולות.

והיום אני רוצה לספר לכם על אנני. אנני היא גורה מעורבת בת כחמישה חודשים, בגודל בינוני-קטן, וכבר עכשיו ברור שיש לה כישרון נדיר: היא מסתדרת עם כולם. עם כלבים, עם אנשים, עם העולם — כאילו קיבלה שיעור בנימוסים עוד לפני שהגיעה אלינו. אני בדקתי את העניין בעצמי, כמובן. מנהיג לא חותם על המלצה בלי בדיקה.

אנני היא מהסוג שמכניס קלילות למקום. היא עדיין גורה, אבל יש בה משהו נעים וטוב לב, כזה שגורם לך לחשוב שאולי לא כל דבר צריך לבדוק שלוש פעמים. היא מעוקרת ומחוסנת, מוכנה להתחיל את הפרק הבא שלה, וכל מה שחסר לה הוא משפחה שתראה כמה אושר יכול להיכנס לבית בגודל בינוני-קטן.

האימוץ של אנני יימסר בתשלום סל אימוץ, למאמצים מעל גיל 25 בלבד, ובנוכחות כל בני המשפחה. אלה כללים חשובים — גם אני, עם כל הניסיון שלי, יודע שמשפחה טובה היא צוות שצריך להתאים זה לזה. ואנני? היא כבר מוכנה להיות חלק מצוות כזה.

אני לא מחפש לעצמי בית. העמותה היא הבית שלי, ואני אשאר כאן לכל חיי — בחדר הפרטי שלי, בתפקיד המנהיג, ובמקום שבו כולם יודעים מי הבכיר. אבל אנני כן יכולה למצוא בית משלה. אם אתם מחפשים גורה מתוקה שמסתדרת עם כולם ומוכנה להביא איתה לב גדול, בואו לפגוש אותה. אני נותן לה את אישורי הרשמי. וזה, שתדעו, לא ניתן לכל אחת.

כאן שמוליק, מנהיג הלהקה, כלב לשעבר בשירות הביטחון ומי שמחזיק בעמותת “החיות ואנחנו” תחת פיקוח קפדני — בעיקר בכל הקשור לחדר הפרטי שלי. יש דברים שגם מנהיג צריך לשמור לעצמו. אבל היום אני רוצה לדבר על מישהי אחרת: אנסטסיה.

אנסטסיה היא גורה בת כשבעה חודשים, ויסלה מעורבת עם פיטבול רד נוז — כנראה. אני אומר “כנראה” כי בענייני ייחוס אני סומך על האף שלי יותר מאשר על מסמכים, והאף שלי, כידוע, עבר הכשרות רציניות. מה שבטוח הוא שהיא מתוקה, עדינה וחברותית, מהסוג שגורם אפילו לכלבים ותיקים להיזכר שיש בעולם גם דברים רכים וטובים.

היא מסתדרת מצוין עם ילדים ועם כלבים, וזה הישג מרשים אפילו בעיניי. אני, למשל, מסתדר נהדר עם אנשי העמותה כל עוד הם לא מתקרבים לחדר שלי. אנסטסיה, לעומתי, כנראה עוד לא גילתה את נפלאות הטריטוריה הפרטית — או שפשוט יש לה אופי טוב יותר. זה קורה לפעמים, גם אם לא נעים להודות.

אנסטסיה נמצאת בבית המחסה בחסות עמותת “החיות ואנחנו”, ליד עפולה. היא מעוקרת ומחוסנת, ותימסר בתשלום סל אימוץ למאמצים שגילם מעל 25 בלבד. האימוץ חייב להתקיים בנוכחות כל בני המשפחה — כי כשמכניסים חברה חדשה ללהקה, כולם צריכים להיות שם ולהכיר אותה כמו שצריך.

אני כבר מצאתי את המקום שלי כאן, ובינינו — אף אחד לא באמת מנסה לקחת אותי הביתה. אני המנהיג, בעל החדר, והאגדה המקומית. אבל אנסטסיה עדיין מחכה למשפחה שתראה כמה לב יש בגורה הקטנה הזאת. אם אתם מחפשים חברה מתוקה, עדינה וחברותית, בואו לפגוש אותה. אולי היא בדיוק זו שתהפוך את הבית שלכם ללהקה אמיתית.

אני שמוליק. מי שמכיר אותי יודע שאני לא סתם כלב בעמותה — אני המנהיג, הבכיר, זה שכולם מכבדים. פעם שירתתי בשב״ס והייתי כלב עבודה מצטיין. היום יש לי חדר פרטי משלי, ומערכת יחסים מצוינת עם אנשי העמותה… כל עוד הם לא מתקרבים יותר מדי לדלת. לכל מנהיג צריך גבולות, לא?

אבל היום אני רוצה לספר לכם על גולדי. היא לברדורית מעורבת, בת כשנתיים, בגודל בינוני — וכלבה נוחה מאוד, די שקטה, ובעיקר כזאת שמביאה איתה רוגע. לא כל אחד צריך להיכנס לחדר ולנהל את העניינים. יש מי שיודע פשוט להיות שם, וגולדי היא בדיוק מהסוג הזה.

גולדי הגיעה אלינו אחרי המלטה קשה, יחד עם הגורים שלה. היא עברה לא מעט, ובכל זאת המשיכה לטפל בהם במסירות עד שהגיעו לגיל ארבעה חודשים. עכשיו גם הגורים שלה זמינים לאימוץ, וגולדי סוף-סוף יכולה לחשוב קצת על עצמה — על בית משלה, על אנשים משלה, ועל חיים שבהם היא לא צריכה להיות כל הזמן האימא האחראית.

אני מודה, בהתחלה בחנתי אותה כמו שבוחנים כל חבר חדש בלהקה. מנהיג לא יכול להרשות לעצמו להתבלבל. אבל גולדי לא ניסתה להרשים אף אחד, לא עשתה רעש ולא ביקשה תשומת לב. היא פשוט הייתה גולדי — נוחה, שקטה וטובה. לפעמים זו בדיוק הכריזמה הכי גדולה.

גולדי מעוקרת ומחוסנת, ותימסר בתשלום סל אימוץ. המאמצים צריכים להיות מעל גיל 25, והאימוץ ייעשה בנוכחות כל בני המשפחה. אם אתם מחפשים כלבה עדינה ונעימה, שאפשר לבנות איתה קשר אמיתי בקצב טוב — בואו להכיר אותה. אני כבר בחרתי בה כחברה בלהקה. עכשיו הגיע הזמן שגם לכם תהיה הזכות לבחור בה.

אני שמוליק, כלב ששירת בשב"ס וכיום מנהיג הלהקה בעמותת "החיות ואנחנו". יש לי חדר פרטי — כן, מגיע לי — ואני משגיח על כל מה שקורה בחצר. אני לא מחפש בית; אני כאן לשמור על הסדר ולספר לכם על חברתי לייזה, כי היא שווה כל תשומת לב.

לייזה היא כלבה מעורבת, בגודל בינוני, בת כ־חמש שנים. היא הגיעה לעמותה לפני כשלוש שנים וממתינה לבית ומשפחה עד היום. נוחה ומתוקה — זאת לייזה. היא מסתדרת מצוין עם בני אדם וכלבים, ויש לי עליה עין של מנהיג: שקטה, סתגלנית, בלי דרמות מיותרות. כשאני מסתובב בין הכלבים, היא תמיד שם, בנינוחות שלה, וכשאני מוריד את האף כדי לברך — היא מחזירה מבט חם.

פרטים פרקטיים למי שמגיע עם כוונות טובות: לייזה מעוקרת, מחוסנת, עם שבב, ותימסר בתשלום סל אימוץ. היא שוהה בבית מחסה סמוך לעפולה. חשוב לציין — האימוץ מיועד למאמצים מעל גיל 25 ובנוכחות כל בני המשפחה; זה ממש לא מקום להפתעות. היא מחכה למשפחה שתכבד את השקט שלה ותיתן לה את החום שהיא יודעת להעניק בחזרה.

אני, בתור הכלב המכובד כאן, יכול להעיד: לייזה לא צריכה תפקיד מנהיגי — היא מביאה רוגע ללהקה. יש לה נוכחות נעימה שאם תתנו לה הזדמנות תהפוך כל בית למקום שקט ומסודר. אני לא אתנו הרבה טיפים אימוציים — אני עסוק בענייני משמעת — אבל אני יודע מתי ראייה טובה פוגשת להבהרת אמת: לייזה טובה.

אז אם אתם מחפשים כלבה נוחה ומתוקה, שמסתדרת עם כולם ומחכה לתת אהבה לבית יציב — תבואו לפגוש את לייזה בעמותת "החיות ואנחנו" בבית מחסה סמוך לעפולה. אני לא זז מכאן, אבל לייזה יכולה לנצח את הלב שלכם. תדאגו שתעמדו בתנאי האימוץ (מעל גיל 25 ובנוכחות כל בני המשפחה) ותביאו הביתה חברה נאמנה.

שמי שמוליק. פעם שירתתי בשב"ס והייתי כלב עבודה מצטיין; היום אני המנהיג הבכיר והמכובד של להקת העמותה "החיות ואנחנו". יש לי חדר פרטי משלי — גבולות הם חשובים — והקשר שלי עם האנשים מעולה כל עוד הם לא מנסים להפר את הריבונות שלי. זה נותן לי שקט וכוח לשמור על ההרמוניה כאן.

היום אני רוצה להציג בפניכם גור אחד מיוחד — שמו דון. דון הוא גור מעורב, גזעו לא ידוע, בן כחצי שנה וזכר. הוא צפוי לגדול לכלב גדול, ויש לו מראה כל כך מתוק וחמוד שלא קשה לאהוב אותו ממבט ראשון.

מנקודת המבט של מנהיג להקה, חשוב לי לומר: דון חברותי ואוהב. הוא מסתדר מעולה עם כלבים ובני אדם, וכמעט בטוח שגם עם חתולים — מי יודע, אולי בעתיד הוא יעשה שלום גם עם כל פרוותי השכונה. החיבה שלו גלויה ונגישה, והוא יודע לקבל חום ולחזור בחזרה באהבה.

אני לא רגיל לתת מחמאות רבות, אבל דון באמת מביא אור וקלילות למקומות שלנו. יש בו אנרגיה נעימה של גור שאוהב קשר ועבודה חברתית — מי שמשקיע בו יקבל חבר נאמן שיגדל להיות כלב גדול בגוף ובנפש. אני, שמוליק, מבוגר רציני עם קודקס משלי, אומר את זה לא מעט: הוא פשוט מקסים.

אז להערכה הציבור: דון מחפש בית — לא אני, אני נשאר פה כל חיי — אבל דון? תנו לו סיכוי. אם אתם מוכנים לאהוב גור קטן שיגדל להיות גדול, בואו להכיר את דון בעמותה. אני מאשר באופן רשמי: הוא שווה את זה.

קוראים לי שמוליק, ואני המנהיג של הלהקה כאן בעמותת "החיות ואנחנו" בעפולה. שירות בצבא־הכלבים ושירות ביטחוני לימדו אותי משמעת וכבוד, ואני נהנה מהמעמד שלי — יש לי חדר פרטי ואני שומר על שגרת המקום. אני לא מחפש בית חדש ולא אהיה כלב לאמץ, אבל יש לי עיניים טובות לראות מי ראוי לחמלה ולאהבה, ולכן אני מספר לכם על אחת כזו: סיגל.

סיגל היא כלבת רועים מעורבת בת כשלוש שנים, נקבה, והיא הגיעה אלינו לפני כשנתיים אחרי שמצאו אותה נטושה בין קיבוצים בצפון. לסיגל יש נשמה רכה: היא מתוקה וחברותית מאוד, ממושמעת לפקודות בסיסיות ומסתדרת מעולה עם כלבים ובני אדם. אלה עובדות שאפשר לסמוך עליהן — ולא פחות חשוב, הן הופכות אותה לחברה נהדרת לכל מי שרוצה להכיר.

כמנהיג הלהקה אני רואה הכל: הדרך שבה סיגל מתנהלת בין האנשים והכלבים, איך היא מקבלת את ההוראות ומגיבה בנעימות — כל זאת גורם לי להעריך אותה עוד יותר. היא לא תבעיר מריבות, היא לא מחפשת בעיות; היא פשוט רוצה להיות חלק ממשהו טוב. זה נדיר ואמיתי, ואני יודע לזהות איכות.

אני לא מאמץ מסרים של רגשות מלאי נאיביות — אני כלב של עובדות — אבל העובדה שסיגל הובאה אלינו אחרי נטישה ומאז שומרת על לב גדול מבקשת בית חם שמכיר תודה. היא יודעת פקודות בסיסיות ומסתדרת עם כולם, אז אם יש לכם מקום בלב ובבית לכלבה חברותית, היא מחכה לכם בעפולה בעמותת "החיות ואנחנו".

אז הנה ההצעה שלי, כבעל נוכחות וכבוד: אל תנסו לאמץ אותי — אני נשאר פה לשמור על הסדר ולתת עצות — אבל תתנו סיגל סיכוי. בואו להכיר אותה, תנו לה בית ותראו כמה אהבה היא יודעת להחזיר. אני מאשר אישית — היא שווה את זה.